לכל השופטים ומומחי הספה הלהבה הגדולה

קראתי את הדירות הדיסקרטיות שלך והחלטתי לספר את שלי, ואולי לבקש עזרה.
שמי אניה ואני בת 27. לא עבר חצי שנה מאז שנולדתי, אבא שלי נורה על ידי שודדים בשנות ה-90. כן, היא מעולם לא הייתה טקסית, כי הייתי תזכורת נצחית לגבר אהוב שלא סתם סגר ילד ועזב, אלא גם מת לנצח. נכון, במהלך חייו הוא הצליח להתעשר ולהשאיר לי את הדירה של אמא שלי. אמא חוותה את המוות קשה, כך שהאלכוהול היה כמעט תמיד, ואיתו הוזמנה פינת החדר במשך 10 השנים הבאות, כמו גם מסיבת bdsm עם חגורה לכל עבירה. זה מצחיק שרק בגיל 15 החלטתי לברר עם חברה שלי, אבל מה היא מוכה בבית. בתחילה לא הבינו את השאלה דירות דיסקרטיות, ולאחר מכן הסבירו שהיא למעשה לא נפגעת וזה בדרך כלל נושא לא בריא. מעתה והלאה, המשפט “ילדתי אותך, יש לי זכות להרוג אותך” נשמע לי שונה מאוד, וכבר לא פעל כאיום. באופן כללי, אני לא בא לכאן, אלא רק רוצה לומר לכל מי שסובל מאביו כזה, אל תתנהג, אתה חזק ולא חייב לאף אחד את חייך במובן האמיתי של המילה.

המהות של הפוסט היא לא זה, האב, יחד עם הדירה, השאיר דירות דיסקרטיות, שבאמצעותן אשתו לשעבר חילקה את הונו לכל הנשים והילדים שלו

אמא עשתה הכל. עכשיו היא הרחיבה את הדוושקה שלנו לטרשקה שלה, קנתה מכונית, וכמו לוליטה מילאווסקה, היא טוענת שהיא “עשתה את עצמה בעצמה ולא חייבת כלום לאף אחד”. אני לא מתיימר. לפני שנה נפטרתי מהדיכאון, הגבלתי את התקשורת איתה ומצאתי לעצמי דירות דיסקרטיות יקרות. ביום שני קנינו דירה. לא היה שום דבר מקורי, ולכן הם בחרו בין אחוזות הסבתא לבין יוקרה של שטיחי קיר. שניהם עצמאיים עד אימה, חיו על שכירים, לא חסכו בצורה לא סבירה (ומאיפה). עכשיו אנחנו מעריכים את קנה המידה ומבינים שצריך לעשות הכל מחדש. אני מיישם את הפריסה, פתאום יהיו רעיונות הגיוניים, כי המחלוקת החמה שלנו בנושא היכן לחתוך את הקירות ואיך לשים את הספה-משכה את כל הכוחות שצריך להפנות להרוויח את הכסף הזה.
P. S. כן, על התמונות של ווטרמרק אביטו, המתווך לחץ בזוויות הרווחיות ביותר של דירות דיסקרטיות. רציפים לדירה על הידיים, יש פרופים. אתה לא יכול לחפש בגוגל או לחפש בגוגל דירות דיסקרטיות, הדירה שלנו. אנחנו לוקחים את המפתחות בשבת. ניקיטיוס מצא מקק בארון. חצו את כל האצבעות כך שהוא היה האחרון של המגיקים (אף אחד לא גר בדירה במשך 4 שנים, לשכנים אין-כבר ראיינו).