הקיץ הגיע
כל יום מאז התקשורת שלנו, אהבנו אחד את השני יותר ויותר. אי אפשר להעביר את זה במילים. כל כך הרבה רוך היה בתקשורת הזו. והחלטתי שהגיע הזמן. הגיע הזמן לבוא לראות אותה. אספתי את מחשבותיי, לקחתי חופשה, קניתי כרטיסים ונסעתי ברכבת לעיר אחרת לגמרי. מישהו שאהבתי בכל ליבי. מעולם לא חשבתי שאגיע לזה יום אחד. ירדתי על הרציף, אבל לא האמנתי עד הסוף שעשיתי את זה. פגש בחורה באינטרנט, התאהב בה והגיע לעיר אחרת לבקר אותה. זה היה פרוע בשבילי.
שלושת הימים שבהם הגעתי… היינו האנשים המאושרים ביותר. לעולם לא אשכח את הדירות המאופקות ואת הפגישה הראשונה שלנו. חיכיתי לה על הספסל ואז ראיתי אותה מרחוק… היא הלכה לפגוש אותי והשקפותינו נפגשו. זה היה רגע קסום, הכי בלתי נשכח בחיי. עמדתי נדהם, והיא רק ראתה אותי רצה לפגוש את הראש שבור. החברה האהובה עלי בכל הזמנים רצה לזרועותיי מטושטשת בחיוך. לעולם לא אוכל לשכוח את הרגע הזה. ואז היא חיבקה אותי, ואני לא הבנתי כלום, מבולבלת כמו ילד משמן את החיבוק הראשון שלנו, היא רצתה להתכרבל איתי, לטבוע בחיבוק, ואני לא חיבקתי אותה כל כך חם. היא סיפרה לי שזה הרגיז אותה. אבל זה היה פשוט לא צפוי לי, אולי פחד… לאחר מכן נזכרנו בזה בבדיחות, בחיוך. היום הזה היה היום הכי טוב שלנו. הלכנו כל היום, מהבוקר ועד הערב, שוחחנו אחד עם השני, ובסוף, ישבנו על הספסל בפעם הראשונה, התנשקנו… אותה נשיקה מתוקה ועדינה של שפתיים אוהבות… תחושה בלתי ניתנת לתיאור שאי אפשר לשכוח. יושב ככה, מתחת לכוכבים, עם בחורה שאהבתי בנסיבות מוזרות כאלה, ועם מי הגורל קשר אותך… למחרת, הרגליים של שנינו כאבו מלעשות כל כך הרבה , אבל בכל מקרה נסענו יחד, נסענו לגן החיות. כשגילתה שאנחנו נוסעים מחוץ לעיר, היא נבוכה וקצת פחדה, אבל היא בכל זאת סמכה עלי. היא הסתכלה לי בעיניים וראיתי את הדירות הדיסקרטיות האלה. נסענו, בילינו יחד זמן נפלא וצילמנו את התמונות הראשונות שלנו יחד. ואז הם חזרו לעיר וחיפשו מקום רק כדי להיות לבד…
ביום השלישי, היום האחרון שלנו, אנחנו כבר פשוט טיפשנו, בעטנו בכדור, הלכנו, חיפשנו מקומות לבלות את השעות האחרונות שלנו ביחד. זמן נפלא. כנראה ישבנו שלוש שעות ופשוט התנשקנו, לא יכולנו ליהנות אחד מהשני… הפרידה באותו יום הייתה קשה, אבל הבטחתי לה שאחזור, הבטחתי שנהיה ביחד וראיתי בעיניה תקווה לעתידנו יחד. הרגשתי את הרצון שלה לבלות איתי את כל חייה. בדמעות היא חיבקה אותי ולא רצתה להרפות. באותו יום ראיתי לראשונה את דמעותיה והם חתכו את נשמתי לשניים. הבטחתי לעצמי לעשות כמיטב יכולתי לא לראות שוב את העצב בעיניה.